<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קפ"ג</h1>
<h2>דף סח:</h2>
עניין מלאך אינו יכול ליפנות אלא באותו דרך שנשלח, ואפי' שדים דכתי' [במדבר כ"ב] כי ירט הדרך לנגדי, ולמה לא נטה או פרח המלאך למעלה. וגם אותו השד ששיבר החבית, בפ' כל הבשר [חולין ק"ה ע"ב], הנהו שקולאי וכו' עד א"ל אותבוה באודניה, מכלל שאין רשות לשידים, כ"א במקום הילוכם, לכך סכנה לסתום חלונות ופתחים, שמא היה דרכם של שידים ומטריחם בדרך אחר. ואם פעמים יבא האדם במקום השיד, מתפחד האדם, אע"פ שאין רואהו מזלו רואהו, ואם ילך לו האדם יהרגנו השיד, לכך כששף מדוכתיה ארבע גרמידי, הוא ניצול וגם לרבא דשני דוכתי', למחר אשכח ערסיה דמירגז בסכיניה. ותדע לך שכן הוא, כשרואה הכלב מלאך המות לפעמי' ממש כנגדו אינו רשאי הכלב ללכת כנגדו ורוכב ומושך על זנבו, ואם ידחוף איש הכלב ממקומו לפעמים ימות הכלב, אם יכנס למקום הילוך מלאך המות ויהיה כפרה לאדם שנשלח לו מלאך המות, שהרי נטתה האתון ולא הזיק לבלעם, דכת' [במדבר כ"ב] אולי נטתה מפני כי עתה גם אותך הרגתי ואותה החייתי, מלמד שהרגה לפי שנכנסה לתחום המלאך. ואם פגע האדם במלאך המות שנשלח להמית בבית אחר, יהרוג אותו כמרים מגדלא נשיא [חגיגה ד' ע"ב], וכר' שמעון בן חלפת', שגרם שלא הרג הילד שמלו, ...אותם שרצו לצאת מן הבית, שאלו היה בדעתו לשמור, פי' הענין שאפי' שידים מקפידין, כמו מאשמדאי [גיטין ס"ח ע"ב] דחייך מההוא דאמר לאושכפא עיביד לי מסאני לשב שנין. בשיר הייחוד, ולהט לא ינאציך, שאפילו רשעים בשם המפורש אינן יכולין לעשות כ"א ברצון הבורא, שהרי באיכה רבתי [ב' ה'], אותם שהיו אומ' אי אתי סנאה אית ביה למיעבד שורא דפרזל או שורא דנורא ונתחלפו שרי מעלה, כ"ש שאשה בכשפיה אינה יכולה לעשות כ"א ברצון הבורא, כדכ' [דברים י"א] לא יתיצב איש בפניך, אפי' אשה בכשפיה. עוד במקום אחר ממכתב ר' שמואל בן הרי"ח, ומדבר הוות מלאכי חבלה כך היו עושין הממונה על המזיקין הולך בבית והכלבי' בוכים בקולן, אבל כשמתקרב יותר מתרבה והולך וקולפא בידו, ואינו יודע אנה הממונה, והממונה מצפה מתי יבא וכשהוא נגד אותו, צועק בקול גדול... והמזיק שומע ונכנס ומראה לו איזה זמנו הגיע, ואז כלב רוכב על זנבו ופניו כלפי חוץ... עיצה לחייב שיוצא מן הבית, ולכך תרנגולת קוראה, כי התרנגול קורא להבריח את המזיקין והתרנגולת להיפך. וכשמזיק בא הם סבורין שהוא בא להכותם ומנבחין בו, ולכל בני ישרא' לא יחרץ כלב לשונו, לפי שכולם בשמירת הק' ואין מזיקין רשאין לכנס למחנה ישראל, לפי שכתו' [תהלים קכ"ה] ויי' סביב לעמו, ומלאכי שלום הולכים עמהם דכת' [שמות י"ד] ויסע מלאך האלהים, וכת' [שם ז'] והוצאתי את צבאותי, [שם י"ב] ויהי בעצ' היום הזה יצאו כל צבא'. דוגמת אליהו בא לעיר, כלבים שוחקים כדא' רב הונא [בראשית רבה נ"ט י"ב], בשעה שאדם הולך ליקח אשה ושמע כלבייא מנבחין הוא מניח אזניה, וידע מה אינון אמרין, פי' אם כלבים שוחקים יצליח, כי קודם שבא אליהו בא הוא ממונה ועמם מלאכי צבאות לזויג. עוד ממכתבו, מכשפה היתה שטרייא, פעם אחת תפשה אדם, אמ' לה לא תינצלי מידי, ואת הרבית מתים בעולם הזה, אעשה ליך שלאחר מותך לא תאכלי, אמרה לו, אם תמצא בקבר פיה פתוח אין להם תקנה, כי רוחה מזקת לבריות, ואין להם תקנה עד שיתקעו יתד בפיה, לכך ממלאין פיה אבנים.
